העותרת, עמותת אומ"ץ הגישה עתירה כנגד החלטת המשיבה 2, עיריית רמת גן (להלן: "
העירייה"), מיום 24.11.11, לקרוא את מתחם הבורסה ברמת גן על שם המשיב 1, צבי בר (להלן: "
ראש העירייה"), שעה שהוא חשוד בעבירות חמורות של שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון ובכוונת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. בעקבות מתן צו ביניים ע"י השופט ד"ר ורדי, הודיעה העירייה, כפי שיפורט, כי היא חוזרת בה מהכוונה לקרוא את מתחם הבורסה ע"ש ראש העירייה. בעקבות זאת נמחקה העתירה.
החלטה זו עניינה בהוצאות שיש לפסוק לעותרת לאחר שהעתירה שבכותרת נמחקה, בעקבות הודעת המשיבים כי חזרו בהם מההחלטה שבגינה הוגשה העתירה.
1.
הרקע הנדרש
כאמור, העתירה הוגשה כנגד החלטת עיריית רמת גן לקרוא את מתחם הבורסה ע"ש ראש העירייה, צבי בר, החשוד בפלילים.
בעתירה, שהוגשה ביום 20.12.11, טענה העותרת כי קריאת מתחם הבורסה על שמו של ראש העירייה בעיצומה של חקירה פלילית בגין עבירות כה חמורות היא בבחינת בזיוי וזילות מערכת החוק והמשפט בישראל וכי יש בה משום פגיעה אנושה באמון הציבור. העותרת טענה, כי ההחלטה האמורה התקבלה במקביל להתקדמות ההליכים כנגד ראש העירייה וככל הנראה מתוך רצון ליצור דעת קהל אשר תשפיע על מהלכי המשפט שצפוי להתנהל נגדו. לטענת העותרת, מדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, אשר התקבלה על בסיס שיקולים זרים ואשר הוצנעה במכוון מעינו של הציבור, על מנת לנסות ולבצע מחטף ולקבוע עובדות בשטח.
בבד עם העתירה, הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים המורה על דחיית טקס קריאת המתחם על שמו של ראש העירייה, שאמור היה להתקיים ביום 22.12.11. העותרת טענה בבקשתה, כי לא ייגרם כל נזק מהמתנה קצרה עד לסיום ההליכים והכרעה בעתירה, שעה שמתחם הבורסה עומד על תלו למעלה מעשרים שנה ואף ראש העירייה מכהן בתפקידו למעלה מעשרים שנה.
בתגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים, נטען כי חזקת החפות המוגברת העומדת לראש העירייה מטה את הכף וגוברת על כל אינטרס כזה או אחר וכי אין מקום למנוע את ביצוע ההחלטה, אשר התקבלה כדין בעירייה ואשר מטרתה להוקיר את ראש העירייה "
על פועלו הרב בחזונו ובתרומתו להפיכת מתחם הבורסה למרכז עסקים, תרבות ומשאב כלכלי רב עוצמה לעיר
". המשיבים טענו, כי ביטול הטקס יממה לפני מועדו יגרום למשיבים "
מפח נפש ונזק תדמיתי לא פשוט
". עוד נטען, כי היוזמה לקריאת מתחם הבורסה על שם ראש העירייה לא הייתה של ראש העירייה עצמו, אלא של חבר מועצת העירייה, מר צחי זליכה. המשיבים טענו גם כי העתירה נתמכה בתצהיר לקוי וכי היא נגועה בשיהוי.
ביום 21.12.11 התקיים דיון בבקשה לצו ביניים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם לפני כב' השופט, ד"ר ורדי. במהלך הדיון הסתבר כי טקס קריאת מתחם הבורסה על שם ראש העירייה אוחד עם אירוע נוסף לציון פתיחת חגיגות תשעים שנה לעיר. על רקע האמור הועלתה האפשרות, כי בהסכמת המשיבים יבוטל טקס קריאת המתחם על שם ראש העירייה, מבלי לפגוע באירוע הנוסף לפתיחת חגיגות התשעים לעיר. אולם,
המשיבים התנגדו להצעה, תוך שהבהירו כי אף שהיוזמה לקריאת מתחם הבורסה לא הייתה של ראש העירייה, הרי משהתקבלה החלטה כאמור, ראש העירייה עומד על קיום הטקס. המשיבים הבהירו עוד, כי במידה ותבוטל קריאת המתחם על שם ראש העירייה, יבוטל גם האירוע לפתיחת חגיגות התשעים לעיר ועמדו על כך שתינתן החלטה בבקשה. בסופו של הדיון נעתר כב' השופט ד"ר ורדי לבקשה למתן צו ביניים והורה על דחיית הטקס וזאת עד להכרעה בעתירה. השופט ורדי הבהיר בהחלטתו, כי אין כל מניעה לקיים את האירוע כפי שתוכנן, למעט הטקס לקריאת המתחם על שם ראש העירייה.
דיון לגופה של העתירה נקבע לפני ליום 12.1.12, כאשר עד למועד זה אמורים היו המשיבים להגיש תגובה לגוף העתירה, הנתמכת בתצהיר.
ביום 5.1.12 הודיעו המשיבים כי לבקשת ראש העירייה החליטה העירייה לבטל את קריאת מתחם הבורסה על שם ראש העירייה ולפיכך התייתר הצורך בדיון בעתירה.
ביום 5.1.12 הורתי על מחיקת העתירה, תוך מתן זכות תגובה לעותרת באשר להוצאות.
2.
טענות הצדדים לעניין ההוצאות
העותרת טוענת, כי יש לחייב את המשיבים בהוצאות העתירה ובהוצאות הבקשה לצו ביניים, נוכח העובדה שהחלטת המשיבים בוטלה אך ורק בעקבות העתירה ובעקבות צו הביניים וכי אילולא עתירה זו, מצב הדברים היה של מעשה עשוי וכמעט בלתי הפיך. העותרת סבורה כי בנסיבות בהן עמד ראש העירייה על קיום הטקס במועדו והתנגד נחרצות לבקשה לצו ביניים, לרבות להצעת הביניים של קיום הטקס באופן חלקי, הרי שיש לחייבו בהוצאות באופן אישי.
המשיבים טוענים, כי מן הראוי הוא שבית המשפט יורה על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות, זאת בהתחשב בשלב המוקדם שבו מצוי ההליך ולנוכח החיסכון בזמנו של בית המשפט כתוצאה ממחיקת ההליך. לטענת המשיבים, על בית המשפט ליתן דעתו על השיהוי הניכר שדבק בהגשת העתירה ועל כך שבהחלטת הביניים של השופט ורדי לא נשללו סיכויי המשיבים להדוף את העתירה. עוד מבקשים המשיבים להסב את תשומת לבו של בית המשפט לכך ש"
מתן צו הביניים בתיק דנן הסב עגמת נפש רבה למשיבים ולכלל המוזמנים לטקס שבוטל רק יום אחד לפני מועדו, בשל העובדה שהעתירה הוגשה יומיים בלבד טרם מועד הטקס
."
לחילופין, מבקשים המשיבים כי ההוצאות יושתו על העירייה בלבד ולא על ראש העירייה, שכן בתגובה לצו הביניים הובהר מפורשות, כי ראש העירייה כלל לא יזם ולא ביקש לקרוא למתחם הבורסה על שמו והוא אף זה שביקש מהעירייה לבטל את ההחלטה.
3.
ההוצאות
אמת המידה הכללית לחיוב בהוצאות במסגרת עתירה שנמחקה נקבעה בבג"צ 842/93
נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994) והיא מתייחסת לעתירות שנמחקו נוכח העובדה שתכליתן הושגה, בלא צורך בהכרעה של בית המשפט לגופו של עניין. אמת המידה האמורה כוללת שני רכיבים עיקריים ומצטברים.
האחד, נוגע לתקינות פעולתו של העותר, היינו האם נפל בעתירה שיהוי והאם מיצה העותר את סעדיו בטרם פנה לבית המשפט. ניתן לומר כבר כאן, כי טענת השיהוי נדונה ונדחתה במסגרת החלטת השופט ורדי ועל כן עניין זה אינו עומד על הפרק. עוד יש לבחון, במסגרת אמת המידה האמורה, האם העתירה היא שהניעה את המשיבים לפעולה והיא שגרמה לכך שהסעד אותו ביקש העותר ניתן לו, בסופו של דבר. עניין זה עומד במרכז פסיקת ההוצאות בגין עתירה שנמחקה. ביסוד מבחן זה עומדת ההנחה, כי הגשת עתירה והטיפול בה כרוכים בהוצאות. כאשר היה בידי הרשות המנהלית לתת לעותר את הסעד המבוקש בלא שתוגש עתירה לשם כך, אין סיבה כי העותר יהיה זה שיישא בהוצאות העתירה. במצב זה, הרשות היא זו שגרמה להוצאות בהן נשא העותר. צודק והוגן יהיה, כי היא זו שגם תישא בהן, אף שההליך הסתיים במחיקה ולא בפסק דין נגד הרשות.
יישום אמות מידה אלה לענייננו, מביא אותי למסקנה כי מן הראוי לפסוק לעותרת הוצאות של ממש בגין הגשת העתירה.
המדובר בעתירה בעלת חשיבות ציבורית גדולה, שהוגשה על ידי תנועת אומ"ץ, שהיא עמותה הפועלת, בין היתר, להבטחת טוהר המידות במגזר הציבורי. העתירה יוצאת כנגד החלטה שעל פני הדברים, ניתן להגדירה לכל הפחות כתמוהה. יש לזכור כי אין המדובר בהחלטה שהתקבלה בטרם עלו החשדות כנגד ראש העירייה, אלא ביוזמה שעלתה במקביל לנקיטת הליכי החקירה. בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות כי עם הגשת העתירה יחזרו בהם המשיבים מהחלטתם. אולם, המשיבים בחרו לדבוק בהחלטתם ואף הגנו על עמדתם בחירוף נפש במסגרת תגובתם לבקשה לצו ביניים. יש להדגיש כי המשיבים לא קיבלו אף את ההצעה לקיים את הטקס לפתיחת חגיגות ה-90 לעיר, למנוע את עגמת הנפש לה טענו, ולהמנע רק מקריאת מתחם הבורסה ע"ש ראש העירייה.